ידועה השאלה המפורסמת של הבית יוסף:
מדוע אנו חוגגים את חנוכה שמונה ימים? הרי השמן שבפך הספיק ליום אחד בלבד, ואם כן – הנס היה לכאורה רק שבעה ימים. אז למה חוגגים שמונה?

שמעתי פעם תירוץ עמוק ויסודי לחיים. אנו נוטים לחשוב שאם דבר פועל “כרגיל”, בדרך הטבע – אין כאן נס. אם יש שמן, ברור שהוא ידלק.
אבל המסר של חנוכה מלמד אותנו בדיוק להפך: גם הטבע עצמו הוא נס.

אין מציאות של טבע שפועל מעצמו. אצל עם ישראל, כל טבע הוא שליחות מאת ה’. יש השגחה פרטית על כל אדם, והקב״ה מנהיג את עולמו כך שהדברים יפעלו דרך הטבע – אך מקורם תמיד ממנו.

וכדברי הרמב״ן, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין שכל מקריו ניסים, ואין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל. כל מקרה שקורה ליהודי, גם אם הוא נראה טבעי לגמרי, הוא בעצם נס מכוון מהקב״ה.

ולכן אנו חוגגים שמונה ימים:
לא רק על שבעת הימים שהשמן דלק מעבר לטבע, אלא גם על היום הראשון – על עצם זה שהשמן דלק בכלל. גם זה נס.
עצם העובדה שדברים עובדים, שמצליחים, שזורמים כפי שצריך – זו סיבה להודיה ולשמחה.

זהו עומק חנוכה: ללמוד לראות את יד ה’ לא רק בחריג ובמופלא, אלא גם ביומיומי, בפשוט, במה שנראה לנו “מובן מאליו”.

הלוואי שנזכה באמת לראות בכל מה שקורה לנו בחיים את יד ה’, ולהודות על כל נס – גדול וקטן כאחד.