אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל – בפרשת השבוע משה רבנו מוכיח את בני ישראל על המעשים שלא נהגו בהם כראוי בזמן שהיו במדבר.

חכמינו זכרונם לברכה מצאו רמז יפה במילה "דברים". היא מזכירה את המילה "דבורים", המלמדת אותנו מסר חשוב על כוחן של מילים.

מצד אחד, הדבורה מפיקה דבש מתוק וטעים, אך מצד שני היא גם מסוגלת לעקוץ. כך גם המילים שלנו – הן יכולות לעודד, לשמח ולחזק, אך הן עלולות גם לפגוע ולהכאיב.

מתי המילים שלנו נעשות כמו עקיצה? כאשר אנחנו מעליבים אדם אחר, פוגעים בו או אומרים דברים מתוך כעס וחוסר מחשבה.

פרשת השבוע פותחת במילים "אלה הדברים", מפני שהיא עוסקת בדברי התוכחה של משה לעם ישראל.

מתי אדם מסוגל לקבל תוכחה ולהפיק ממנה תועלת? רק כאשר הדברים נאמרים בצורה נכונה, מתוך כבוד ואהבה. כשאדם מדבר בנחת ובמתינות, דבריו נכנסים אל הלב, והאדם שמולו מסוגל להקשיב ואף להשתנות.

אבל כאשר התוכחה נאמרת מתוך כעס, צעקות או מילים פוגעות, היא דומה לעקיצת הדבורה. במקום לקרב – היא מרחיקה, ובמקום לבנות – היא שוברת.

לא פעם אנחנו נפגעים ממישהו, או שמישהו עושה דבר שאינו מוצא חן בעינינו, ומיד מתחשק לנו להגיב ולהוכיח אותו. אך התורה מלמדת אותנו לעצור לרגע, לחשוב, ולבחור את המילים הנכונות.

אסור לנו להשתמש בכוח הדיבור כדי לפגוע. עלינו לדבר באופן שמזכיר את הדבש המתוק של הדבורה, ולא את העקיצה שלה.

כך גם אנחנו – ביום שנדע לבחור במילים טובות, לדבר בכבוד וברגישות, וגם כשצריך להוכיח לעשות זאת בדרך נעימה – דברינו יתקבלו ברצון ויוכלו להשפיע לטובה.