למה דווקא הכהנים, שהם המובחרים שבעם, נדרשים לשמירה כל-כך קפדנית של קדושה – לא להיטמא, לא לשאת נשים מסוימות, ועוד הגבלות רבות?
הרי אם הם כבר קדושים – למה להגביל אותם עוד?

דווקא מי שקרוב יותר לקודש – נדרש ליותר שמירה.

הקדושה איננה "תעודת כבוד", אלא אחריות.
ככל שהאדם נמצא במקום גבוה יותר – נדרשת ממנו עדינות, הקפדה ונקיות פנימית.

כך כותב רש"ר הירש:

"קדושה אין פירושה התרחקות מהחיים – אלא התקדשות בתוכם."
והכהנים נדרשים להוות מודל של חיבור בין החיים לקדושה, ולכן נדרשת מהם רמה רוחנית עליונה, שלא תתערבב עם טומאה, עם פריצות, או עם קלות ראש.

ככל שאתה במקום גבוה יותר – אתה לא חופשי יותר, אלא אחראי יותר.
וכך כל יהודי, במובן מסוים, הוא "כהן" – נדרש להיות דוגמה, לשאת בתוכו שם ה'.