בפתיחת הפרשה התורה אומרת:
“רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה” (דברים יא, כו).

שואלים המפרשים: למה נאמר "ראה" בלשון יחיד, ואחר כך "לפניכם" בלשון רבים?

המסר הוא כפול:

מצד אחד, האחריות היא אישית – ראה, כל אחד ואחד צריך לראות בעצמו ולבחור את דרכו. אי אפשר להטיל את הבחירה על אחרים.

מצד שני, הבחירה של כל יחיד משפיעה על הכלל – לפניכם, כי חברה שלמה נבנית מההחלטות הקטנות של כל פרט.

עוד נקודה: התורה מדגישה “היום”. בכל יום ויום, מחדש, ניתנת לנו הבחירה. לא מספיק מה שבחרתי אתמול או לפני שנה – בכל בוקר עליי להחליט שוב באיזו דרך אני צועד.

מסר לחיים שלנו
לעיתים אנחנו מרגישים שהחיים זורמים מעצמם, בלי בחירה מודעת. אבל התורה מזכירה לנו שכל צעד – קטן כגדול – הוא בחירה מחודשת בין "ברכה" ל"קללה".
אם נבחר נכון, נוכל לא רק לבנות את עצמנו אלא גם להשפיע לטובה על הסובבים אותנו.