חז"ל אומרים שבראש השנה נברא האדם הראשון. זהו "יום תחילת מעשיך" – היום שבו האדם הופיע בעולם, ומתוך כך התגלה בו מלכות ה'. כי אין מלך בלא עם – ורק כאשר הופיע האדם שיכול להכיר במלכותו ולבחור לעבודתו, נתגלה עניין המלכות. לכן יום זה נקבע כיום המלכת ה' על העולם כולו.

אלא שהתורה מספרת לנו שגם החטא הראשון אירע באותו יום – אכילת עץ הדעת. לאחר האכילה נאמר: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם… ויתחבאו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן". והקב"ה פונה אל האדם ואומר לו: "איכה?"

רבותינו דרשו: לא מפני שה' לא ידע היכן האדם נמצא, אלא זהו קריאה נצחית – "איכה?" – איפה אתה באמת? היכן אתה עומד?

ביום ראש השנה, היום שבו הכול מתחיל מחדש, אנו נקראים שלא להתחבא. לא להסתתר מאחורי מסכים, תירוצים או חומות פנימיות. הקב"ה אינו מחפש מאיתנו שלמות מלאכותית, אלא אמת. הוא רוצה אותנו כפי שאנחנו באמת.

ולכן ראש השנה הוא יום של התבוננות כנה: לראות את עצמנו באמת, להכיר בחולשות ובכוחות שלנו, לא להתבייש לעמוד חשופים לפני בוראנו. רק מתוך אמת פנימית אפשר באמת להמליך את ה' עלינו ועל כל העולם.

זהו היסוד של עבודת היום: "איכה?" – לשאול את עצמנו בכנות: איפה אני? מה המקום שלי? לאן אני רוצה ללכת השנה? וכשנעמוד מול השאלות האלו באומץ, נוכל באמת לחזור אל עצמנו, להתחבר לנשמתנו, ולהמליך את מלך מלכי המלכים עלינו בלב שלם.