בפרשה יעקב אבינו מתכונן לפגישה עם עשו אחרי שנים רבות של ריחוק ופחד. הוא לא יודע איך עשו יגיב, והלב שלו מלא מתח. למרות זאת, התורה מספרת שיעקב עושה שלושה דברים:
דורון – תפילה – מלחמה. הוא שולח מתנה, מתפלל לה', ומתכונן למקרה של עימות.

חז“ל אומרים שיעקב מלמד אותנו כאן יסוד גדול לחיים:
כשאדם עומד מול אתגר, הוא לא נכנע ולא מסתמך רק על עצמו—הוא עושה מה שהוא יכול, ובו בזמן מבקש את העזרה של הקב“ה.

ואז מגיע רגע מפתיע: יעקב נשאר לבדו בלילה, נאבק עם המלאך, ויוצא מהמאבק פצוע – אבל גם עם שם חדש: ישראל.
חז"ל מסבירים שדווקא בתוך הלילה, בתוך הקושי והמאבק, מתגלה הכוח הפנימי של יעקב. שם הוא מגלה מי הוא באמת.

זה מסר חזק לכולנו:
לפעמים אנחנו עוברים "לילות" — מצבים שמבלבלים, מפחידים, מאתגרים.
אבל דווקא שם מתגלה העומק, החוסן, והשם החדש שלנו – הזהות שאנחנו בונים מתוך ההתמודדות.

לא תמיד יוצאים בלי פצע, אבל כן יוצאים חזקים יותר.

ולבסוף, כשהוא פוגש את עשו — מה שקורה הוא הפוך מכל החששות. עשו רץ אליו, מחבק, מנשק ובוכה.
לפעמים אדם מפחד ממשהו שנים, ובסוף מגלה שהפחד היה גדול מהמציאות.