בסוף הפרשה כתוב "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" ועוד "אבן שלמה וצדק היה לך... למען יאריכו ימך...כי תועבת ה' כל עושה אלא". יש איסור מהתורה ומצות עשה שהמשקולות שאדם מודד בהם לחברו יהיו נכונות ולא מוטעות, וכתוב על זה שהשכר הוא אריכות ימים כמו שילוח הקן וכיבוד אב ואם. וכן כתוב שזה תועבת ה' וצריך להבין מהי חומרת האיסור בזה, שהוא "תועבת ה'", וביותר שכתוב בהלכה שאפילו אם זה בפחות משווה פרוטה ועוד יותר מזה אפילו אם לא השתמשת בהם אלא הם בבית, עברת על האיסור וצריך להבין מה חמור כל כך באיסור הזה?

ברמב"ם בתחילת הלכות דעות מסביר, למה ל'מידות' קוראים מידות לכאורה מה זה קשור למדידה? מסביר הרמב"ם שבכל אדם יש בו את כל התכונות שיש, גם רחמנות וגם אכזריות, גם פזרנות וגם קמצנות וכיוצ"ב והתפקיד של האדם היא לא לבטל את המידות אלא לדעת ולמדוד מתי להשתמש בכל תכונה ותכונה, "כל המרחם  על האכזרים סופו להתאכזר לרחמנים" משום שהאדם הזה לא יודע למדוד ולהשתמש אם התכונות נכון. לפעמים   צריך להשתמש באכזריות לצורך עבודת ה', אדם שלא יודע להשתמש באכזריות בזמן שזה רצון ה', חסר באדם הזה. אין מידה שהקב"ה ברא שהיא רק רעה, בכל דבר יש גם צד טוב.

כתוב בעקדת יצחק "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" וצ"ב הרי אברהם אבינו עבר כבר 9 נסיונות, ורק 'עתה' ה' יודע שאברהם אבינו הוא ירא אלוקים? מסביר הגר"א, עד עכשיו הנסיונות לא היו של אכזריות, שהם נגד החסד של אברהם אבינו, אבל בעקדת יצחק אברהם אבינו עשה מעשה של אכזריות בשביל רצון ה', זה אומר שהוא משתמש בכל התכונות בשביל עבודת ה'- וזה יראת שמים שלימה.

הגאון מוילנא מסביר, במצוות כיבוד אב זה הרי הכי חסד שיש באדם, שהוא נותן הכל לכבד את השני, זהו רחמים, זה אדם שיודע להשתמש במידת הרחמים בצורה הכי חכמה שיש, אבל אם כל זה יודע לעשות מצות 'שילוח הקן' שזה לכאורה מצווה הכי אכזרית שיש, ששולח את האם ולוקח את הבנים, וכתוב שאח"כ האם חוזרת ורואה שלקחו את הבנים שלה והיא כ"כ מצטערת עד שלפעמים היא מטילה את עצמה למים ומסיימת את חייה מרוב צער, ובכל זאת התורה מצווה עלינו לעשות את זה , אדם שמקיים את המצווה הזאת יש לו את מידת האכזריות בצורה הנכונה (אבל בכל זאת יש איסור לקחת את הבנים שהאם שם שזה אכזריות מידי)

אדם לוקח את בנו הקטן לחיסון צריך לתפוס אותתו בכל הכח שלא יזוז, כדי שאחות תוכל לכאורה לדקור אותו ולהכאיב לו, לכאורה זה ממש מידת אכזריות, אבל זה נכון לעשות זאת – כי זה לטובת הילד, אבל בלי שהיה לאדם את מידת האכזריות הוא לא יוכל לעשות זאת. וזה פה הנושא במשקולות, האדם צריך שיהיה לו משקלים נכונים, מתי נכון להשתמש ברחמים ומתי באכזריות, וזה האיסור של ה'איפה ואיפה' שאדם שיש לו משקלים לא נכונים ומעוותים זהו עיוות בצורת האדם שבו, ולכן השכר על זה הוא אריכות ימים כמו במצוות שילוח הקן וכיבוד אב, שיודע להשתמש במידות במשקל הנכון.